ערבי נחל
הקדמה ג' דוד המלך ע"ה אמר לנתן הנביא חטאתי לה' והשיבו גם ה' העביר חטאתך ואולם ניאצת את אויבי ה' כו' (שמ"ב יב, יג). הכוונה, דאיתא במדרש דסליק דומה קמי קב"ה לקטרג על דוד ואמר הלא כתבת בתורה ואיש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת, והשיבו הקב"ה גלי קדמי שראויה בת שבע לדוד מימי בראשית ואוריה לאו דידיה נסיב ואין לדיינה כלל באשת איש. ותירוץ זה שייך גבי דין שמים משא"כ בדיני אדם אחר שקידשה אוריה הוי אשת איש והבא עליה חייב מיתה כי בני אדם אין להם עסק בכך, ולכן ארז"ל (סנהדרין ק"ז.) ששאלו דואג ואחיתופל לדוד המלך ע"ה הבא על אשת איש מיתתו במה ולא שאלו מהו לבוא על אשת איש, אלא הוא הדבר אשר דברנו דאלו ידעו מזה התירוץ רק אמרו לו לדוד נהי שיש לך תירוץ לפני הקב"ה מ"מ בן מות אתה וחייב אתה מיתה בדיני אדם. וז"ש (שמ"ב יב, יג) גם ה' העביר חטאתך לא תמות, ר"ל שפטור אתה מדין שמים כמו שפירש בש"ך ח"מ דהאי קרא גם ה' העביר חטאתך הכוונה שפטור מדין שמים. ואולם אתה ניאצת כו' שפתחת פה לדואג ואחיתופל שאומרים כנ"ל ועי' ברש"י שם.
ערבי נחל
עוד יש לתרץ קושית הרמ"ע, כי מדת מעביר ראשון היינו מדת יכבוש עונותינו כרי אליעזר דאמר בפ"ק דראש השנה (דף י"ז.) כובש ופירש"י מטמין העון הראשון יעוין בדברינו בפ' וירא בפסוק ויאמר ה' זעקת סדום כו' וכתבתי שם בשם של"ה דמדת כובש או נושא אינו בחנם אלא אם כן האדם יש בו מדה זו שהוא נושא עון, ר"ל שעונות שעשה הם אצלו גדולים מאד על דרך וחטאתי נגדי תמיד (תהילים נא, ה) וכובש הזכיות ע"ש. וכבר ידוע מ"ש המפרשים מדוע דוד בשתים ועלתה לו ושאול באחת ולא עלתה לו (יומא כ"ב:), כי דוד המלך ע"ה השיב לנתן (שמ"ב יב, יג) חטאתי לה' והיה החטא גדול בעיניו לא ביקש התנצלות על מעשהו, אדרבה, אמר וחטאתי נגדי תמיד, מה שא"כ שאול ע"ה אמר לשמואל (שמ"א טו, כד) חטאתי כי יראתי את העם וביקש התנצלות להקטין החטא. וכן הענין באדם הראשון היותו יציר כפיו ית"ש היה מהראוי כאשר שאלו ה' המן העץ כו' אמור יאמר אמנם חטאתי, ולהיות החטא רב בעיניו ואז לא היה נענש כלל כפי מדת כובש דהיינו מעביר ראשון ראשון. אבל הוא השיב האשה אשר נתת עמדי אמר התנצלות להקטין חטאו, ולא עוד אלא שתלה הענין בו ית"ש כאמרו אשר נתת ולכן אין נוהג בו מדת מעביר ראשון. ולז"א כי שמעת לקול אשתך ר"ל על התנצלות שלך שהתנצלת בזה כי שמעת לקול אשתך, אבל בזולת זה לא היה נענש כי היה מעביר ראשון ראשון וק"ל.
ישמח משה
והתודו את עונם וגו' במעלם אשר מעלו בי וגו' (ויקרא כו מ), אף אני אלך עמם וגו' (ויקרא כו מא). והקשו וכי זו היא שכר התשובה. ולי נראה כפשוטו כי יש ווידוי מסלקת החטאים, כמו שאמר נתן לדוד גם ה' העביר חטאתך וגו' (שמואל ב' יב יג), כשאמר דוד חטאתי, ויש ווידוי נחשב בין החטאים, וכמו שאנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך בווידוי פה. והיינו והתודו וגו' במעלם, ר"ל שיתודו ווידוי שיהיה נחשב בין החטאים דהיינו ווידוי פה, אף אני וגו' כי הוא בא מתוקף קושית הלב, על כן מדה כנגד מדה אלך עמהם בקרי וקושיות, והבן כי ראוי להיות הווידוי בשבירת לב, וראוי להיות הצעקה מכאב לב על החטא עצמו, יותר מהצעקה על הצער והיגון, כמו שביארתי על הפסוק (פרשת וילך, דברים לא יז) ואמר ביום ההוא על כי אין אלקי בקרבי וגו', וכמו שאמר (ירמיה יב יד) הוי על כל שכני הרעים את אשר הקראים מודיעים וכו', וכמו שפירש בבינה לעיתים בפסוק (איכה א כ) ראה ה' כי צר לי וגו', עיין שם. ועל פי זה נ"ל לפרש (תהלים לח ד) אין מתום בבשרי דייקא מפני זעמך, והיינו מבחוץ כי הוא רק בשר האדם ולא האדם עצמו, אבל האדם עצמו אדרבה מתרפא בזה, אבל אין שלום בעצמי, ר"ל בעצמותי דהיינו עצמות האדם מפני חטאתי, ונמצא החטא יותר רע ומר מן העונש, על כן צריך להיות הווידוי מעומק הלב, והבן.